<h1>סמ"ג לאוין סימן ר'</h1>
<h2>דף לג:</h2>
כתוב בפרשת משפטים (שמות כ"ג ז') ונקי וצדיק אל תהרוג, בפרק אחד דיני ממונות תניא מניין ליוצא מבית דין חייב ואמר אחד יש לי ללמד עליו זכות שמחזירין אותו תלמוד לומר ונקי אל תהרוג וזה אף על פי שאינו צדיק שלא נצטדק (בבית) [ב]דין מכל מקום נקי הוא מדין מיתה שהרי יש לזכותו, ומניין ליוצא מבית דין זכאי ואמר אחד יש לי ללמד עליו חובה להמיתו שאין מחזירין אותו לבית דין לחייבו תלמוד לומר וצדיק אל תהרוג זה שנצטדק בדין אף על פי שיכול להיות שאינו נקי אל תהרוג אותו, כי לא אצדיק רשע, אם מידך יצא זכאי מידי לא יצא זכאי, יש לי הרבה שלוחים ליפרע ממנו (ע"פ רש"י עה"ת). ותניא שם דהוא הדין חייבי גליות וחייבי מלקיות.
<h2>דף לז:</h2>
ובכלל לאו זה הא דתנו רבנן בפרק אחר דיני ממונות שאומרים בית דין לעדי נפשות שמא ראיתם שרץ אחר חבירו לחורבה ורצתם אחריו ומצאתן חרב בידו דם מטפטף והרוג מפרפר אם כן ראיתם אין בדבריכם כלום, אין הורגין בעדות זו אלא על פי ראיית שני עדים ועל זה וכיוצא בזה נאמר ונקי וצדיק אל תהרוג כלומר הואיל ויש צד לנקותו ולהצדיקו אל תהרגהו (ע"פ רמב"ם סנהדרין פ"כ הל' א').
